אודות

תכנית הריס בבית הספר לחינוך שבאוניברסיטת בר-אילן, בהנהלתה של פרופ' עפרה קורת, שם לו למטרה לקדם ולשפר את איכות הטיפול והחינוך שמקבלים תינוקות, פעוטות וילדים בגיל הרך.

מטרות תכנית הריס:

  • קידום התפתחות מיטבית של ילדים בעלי התפתחות תקינה

  • מניעה של קשיי התפתחות וקידום התפתחות של ילדים עם קשיים בוויסות חושי

  • קידום איכות הטיפול והחינוך הניתנים לתינוקות ולפעוטות השוהים במסגרות חינוכיות חוץ ביתיות כגון מעונות יום, פעוטונים, משפחתונים

במסגרת התכנית מתבצעים מחקרים בתחום הטיפול והחינוך לגיל הרך. המחקרים מהווים בסיס למתן שירותי ייעוץ והדרכה להורים ולאנשי מקצוע בתחום הגיל הרך, לפיתוח חומרי למידה, ולהכשרת סטודנטים בתחום.

הייעוץ וההדרכה הניתנים בתוכנית הריס מקיפים מגוון נושאים:

  • התפתחות בשנים הראשונות

  • סוגיות בטיפול, חינוך ולמידה של תינוקות, פעוטות וילדים בגיל הרך

  • מאפייני מסגרת חינוכית איכותית לתינוקות ולפעוטות

  • פדגוגיה תואמת התפתחות

  • איכות האינטראקציה בין מבוגרים לילדים במסגרת הבית ובמסגרות חינוכיות

  • עבודה עם ילדים בסיכון וילדים עם קשיים התפתחותיים

מחקרים בנושא תכניות התערבות בגיל הרך ועבודה בתחום מעידים על כך, שככל שתכנית ההתערבות מתחילה מוקדם יותר היא מביאה בעקבותיה שיפור גדול בהתנהגות הילדים ולאורך זמן. בנוסף נמצא כי התכניות היעילות ביותר הן אלה המציידות את המבוגר במערכת של עקרונות מנחים להבנת הילד, התנהגותו וצרכיו ומעודדות אינטראקציה איכותית בין המבוגר לבין הילד. אינטראקציה איכותית ומותאמת בין מבוגרים לילדים נמצאה במחקר כמקדמת התפתחות רגשית-חברתית וקוגניטיבית של ילדים.

 

תכניות ההתערבות המפותחות ומיושמות על ידי צוות תכנית הריס מיועדות לילדים החל מגיל הינקות ולמבוגרים המטפלים בהם (הורים ומחנכים). תכניות אלו מתמקדות בשיפור איכות האינטראקציה שבין הורים לילדיהם, בין מחנכות לילדים השוהים במסגרות חינוכיות חוץ ביתיות ובשיפור איכות הסביבה החינוכית במסגרות אלה. העבודה הטיפולית והחינוכית המתבצעת במסגרת תכנית הריס מתבססת על הגישה התיווכית MISC שאותה פיתחה פרופ' פנינה קליין ז"ל.

MISC

More Intelligent & Sensitive (socially competent) Child

לקשרים וליחסים הנרקמים בין ילדים בגיל הרך לבין הוריהם, מטפלים ואנשי חינוך, יכולה להיות תרומה משמעותית להתפתחותם הרגשית, החברתית והקוגניטיבית. קשרים אלו משפיעים לאורך זמן על הסתגלות הילדים בכלל ועל הסתגלותם למסגרות החינוך בפרט, על הישגיהם הלימודיים ועל פיתוח יחסים פרו-חברתיים עם קבוצת השווים ועם אנשי חינוך בעתיד.

יחסי מבוגר-ילד (ובכלל זה הורים, מטפלות, גננות ומורים) הם חלק ממארג מערכתי-אקולוגי ודינאמי רחב הכולל מגוון של מרכיבים כמו משפחה, קהילה, מסגרת חינוכית, מחנכים, התפתחות רגשית, התפתחות קוגניטיבית ותהליכים חברתיים. מתוך כלל האינטראקציות המתקיימות במודל המערכתי-אקולוגי, מערכות היחסים בין ילדים למבוגרים, דפוסי האינטראקציה ביניהם הם האפיק המרכזי שדרכו יכול הילד לבנות ולפתח משאבים רגשיים העשויים לקדם את התפתחותו ולהוות מנוע צמיחה עבורו.

מומחים בתחומי התפתחות שונים בגיל הרך מדגישים את הצורך לתת לילדים תחושה של קבלה, נינוחות ואהבה. אנשי חינוך, מתמקדים בצורך לקדם את החשיבה של הילד ואת פוטנציאל הלמידה שלו.

גישת ה-MISC מחברת את ההתייחסות לרגש ולחשיבה. על פי גישה זו, אינטראקציה איכותית כוללת את המרכיבים של הבעת רגשות חיוביים כלפי הילד והתנהגות הוראתית- תיווך, הכוללת מיקוד הקשב של הילד, העברת משמעות של מה שהוא חווה בסביבה, הרחבה ויצירת קשרים בין חוויות שונות, מתן עידוד וויסות התנהגות. הגישה מבוססת על התיאוריה של ויגוצקי (1978) ועל תיאורית ההשתנות הקוגניטיבית של פויירשטיין (1979,1980) וקליין (1988, 1991). מטרת גישת ה-MISC היא לעזור למטפלים בתינוקות ובילדים לזהות ולהבין את התהליכים החברתיים, רגשיים, והוראתיים שבאמצעותם הם יכולים לתרום להתפתחות הילדים, להשפיע עליה ולשפר את איכות האינטראקציה בינם לבין הילדים.