חזרה לשגרת המעון עבור תינוקות ופעוטות

מהם המאפיינים והצרכים הייחודיים לגילאי לידה עד שלוש?

בעקבות החדשות האחרונות לגבי החזרת ההפעלה של המעונות, הגנים והכיתות של התינוקות והפעוטות, חשוב לנו להתייחס לקבוצת גילאי לידה עד שלוש באופן ממוקד ונפרד, ולעשות זאת בדרך המיטיבה והתומכת ביותר עבורם. לנו - צוות תכנית הריס בבית הספר לחינוך, באוניברסיטת בר-אילן, חשוב מאוד לתמוך בכל הגורמים במערכת (בתינוקות/פעוטות, בהורים, במחנכות-מטפלות, ובמנהלות המעונות/פעוטונים) לחשוב, לתכנן ולפעול בצורה, שתתאים לצרכים ולמאפיינים הספציפיים של קבוצת גיל זאת. ברור לכול שלא מדובר בצרכים, שדומים לאלה של ילדי הגן ובית- הספר. אנחנו מחויבים בחשיבה והיערכות ספציפית בשאלה, איך לקיים איתם ועבורם את החזרה לשגרה.

ידוע שהשנים הראשונות בחיי אדם הן קריטיות לגבי המשך התפתחותו הרגשית, החברתית והשכלית.  מכאן, כל רגע ורגע במסגרת החינוכית, הוא זמן יקר עבור התינוקות והפעוטות. זה דורש מאתנו לחשוב היטב  ולבנות תכנית טיפול/חינוך, שתענה על הצרכים ההתפתחותיים של התינוקות, הפעוטות והוריהם.

אנחנו מציעות כאן מספר נושאים שרצוי לקחת בחשבון עם החזרה לשגרה:

הצורך בהסתגלות מדורגת ומותאמת

 יש צורך לתמוך בפעוטות להסתגל מחדש למקום ולצוות החינוכי- התינוקות והפעוטות, שהו כחודש וחצי עם ההורים בבית. עם החזרה למסגרת החינוכית חלקם יזכרו את המקום והאנשים וחלקם  פחות. הזמן שעבר, דורש מהם תהליך של הסתגלות מחדש. תיתכן תחלופה של מטפלות-מחנכות, שחלקן לא תחזורנה מהחל"ת בשל בעיות בריאות, או בעיות אחרות. זה ידרוש מהפעוטות זמן הסתגלות לדמויות החדשות.

• יש צורך בגיבוש צוותים קבועים לעבודה. את זה יש לעשות בהקדם במצב שלא ברור לנו מי מהמטפלות/מחנכות, שעבדו לפני פרוץ המגיפה תחזורנה לעבודה.

• יש צורך בתמיכה במטפלות/מחנכות שעברו תקופה של אי וודאות (הוצאו לחל"ת, חוו לחץ ומתח). צריך להעניק להן מקום מכיל, וקשוב לצרכים שלהן, וללוות  אותן בתהליך החזרה לעבודה.

• יש צורך להכין את הצוותים לקראת קבלת התינוקות והפעוטות, והכשרתם לקראת תהליך הסתגלות מדורג. בנוסף, יש להכשירם, כיצד ללוות את ההורים, בתהליך החזרה, תוך יצירת התייחסות מותאמת לכל תינוק/ת ופעוט/ה בכל משפחה.

• יש צורך להכין את הצוותים להבין את המשפחות של הילדים כמרכיב חשוב בהתייחסות אל הילד. הורים רבים היו בלחץ מתמשך, בשל אי הוודאות לגבי פרנסתם, ומקום עבודתם. רבים פוטרו, ורבים עוד יותר יצאו לחל"ת. חשוב להכין את הצוותים לכך שההורים איתם הם באים במגע, עברו תקופה לא קלה, והם זקוקים לתקשורת מכילה.

בחינת ההשלכות של ההנחיות החדשות של משרד הבריאות

דרישת משרד הבריאות להתמגן עם מסיכות, להקפיד על ריחוק חברתי, ולצמצם את הכיתות ללמידה ברוטציה במהלך השבוע, מחייבת היערכות מוקפדת המותאמת לתינוקות ולפעוטות.

• הצורך להתמגן עם מסיכות:   תינוקות ופעוטות לומדים כל רגע ורגע מתוך אינטראקציה עם המבוגר המשמעותי: הורה/מטפלת/מחנכת. הבעות הפנים, תנועות השפתיים, והמבע הרגשי - כולם מרכיבים חשובים של התקשרות רגשית למבוגר, ובעיקר כשמדובר בהסתגלות מחדש למסגרת. קשר פנים אל פנים מהווה כמובן מרכיב חשוב בתהליך הלמידה הרגשית-חברתית ובלמידת השפה, המאפיינת את הגילאים הללו. מה המשמעות של לבישת המסיכה של המטפלת בשעה שהיא עובדת עם הילדים? כיצד יש להתנהל עם מסיכה עם תינוקות? כיצד יש להתנהל עם פעוטות שמתחילים להביע את עצמם? האם רק המבוגר ילבש את המסיכה? או שגם התינוקות/פעוטות נדרשים לזה?  אם ההנחיה להתמגן תחול רק על המבוגרים, יש לערוך הכנה של הצוותים בנוגע למשמעויות בעת האינטראקציות היומיומיות עם התינוקות והפעוטות. איך נתווך את ההרגל החדש? איך נביע את עצמנו עם מסיכה באופן, שהתינוקות והפעוטות יבינו אותנו, איך נפעל בצורה שהקשר בינינו לבין הילד יהיה ברור, ובתוך כך נמשיך לתמוך בהתפתחותם השפתית? למשל, איך נשתמש בטון הדיבור וההבעה הרגשית (המתבטאת בחלק העליון של הפנים) כדי לפצות על העדר תנועות השפתיים? כדאי לנו לחשוב על נקודות אלה, יחד עם הצוות ולנסות למצוא דרכים מתאימות להתמודד עם הדבר.

• הצורך בריחוק חברתי:  הנחיה זו אינה ישימה במסגרות 0-3. היות וכך יש לדון בה  עם גורמים במשרד הבריאות, באופן שניתן יהיה להחריג אותה עבור הגילאים הצעירים, ולשרטט הנחיה מותאמת עבור קבוצה זאת, שתהווה הנחיה רשמית. מדוע הדבר חשוב? בעיקר עבור המטפלות-מחנכות במעונות,   שראוי שתקבלנה הנחיה והדרכה מסודרים באשר ל-"מה מותר ומה אפשרי" עם תינוקות ופעוטות, וכדי למנוע מצבי אי וודאות וחרדה שיכולים לנבוע מהמצאות הצוותים במצבים "בלתי אפשריים".

• הצורך לכינון כיתות מצומצמות (15 ילדים מקסימום) ולמידה ברוטציה (חלק מהשבוע): תינוקות ופעוטות זקוקים לקביעות, ולשגרה חוזרת כדי לחוש ביטחון. הגעתם למסגרת החינוכית רק לחלק מהשבוע (שלושה ימים בשבוע), עלולה ליצור אצלם תחושת בלבול וקושי בהבנת הסיטואציה.   בנוסף, יתכן שההגעה החלקית של הפעוטות למסגרת החינוכית תיצור קשיים להורים בכל הנוגע לשגרת החזרה לעבודה, והיא תייצר מצבי לחץ ודאגה לגבי מקום השהיה של הילדים בימים שהם ללא מסגרת. כדאי לתת את הדעת לעובדה שעדיף שתינוקות ופעוטות יישארו עם דמויות מוכרות בימים בהם הם אינם מגיעים למעון. נדגיש, שהסתגלותם של התינוקות והפעוטות לשגרה חלקית עלולה להאט את קצב ההסתגלות למסגרת המעון, והדרישה לאופן חזרה זה דורש היערכות מוקדמת באשר לדרך האופטימלית לקיימה.  

• הצורך לבנות תכנית חינוכית/סדר יום חדש ומותאם לאור המגבלות וקשיי כוח האדם הצפויים: החזרה לשגרת חינוך-טיפול בצד ההנחיות החדשות והמורכבויות הרבות, תצריך "חשיבה מחדש" בנושא התכנית החינוכית במעון ו"סדר היום". ייתכן ותידרש עבודה בקבוצות נפרדות במרחבים נפרדים, ייתכן ותידרש היערכות שונה לגבי קיום הארוחות המשותפות ועוד. אנחנו מציעות לבנות סדר יום, ותכנית חינוכית מותאמת לאור ההנחיות והמורכבויות החדשות שייווצרו, כדי לוודא שהתינוקות והפעוטות יקבלו מענה תואם עבור כל תחום התפתחותי: המוטורי, הרגשי-חברתי, השפתי והקוגניטיבי-שפתי.  

• הצורך להתייחס להתנהגויות רגרסיביות של תינוקות ופעוטות: יש לשער שמשפחות רבות חוו תחושת לחץ ומשבר בעקבות מצבי אי הוודאות ודאגות הפרנסה. לאור המצב שנוצר, זה טבעי וצפוי שכך הדבר. יחד עם זאת, חשוב להיערך לכך שגם התינוקות והפעוטות חוו ביחד עם הוריהם את מצבי הלחץ המתמשכים, ובשל כך הם עלולים לבטא התנהגות רגרסיבית. לדוגמא, פעוטות שמסרבים לאכול, שמתקשים להירדם (למרות שכבר למדו להירדם בקלות במעון ובבית), שמגלים התנהגויות של מאבקי כוח וסרבנות. יש להכין את הצוותים לכך, ולדאוג לליווי והדרכת הצוות, להתמודדות עם מצבים מעין אלו במעון.

• הצורך לייסד ולתכנן תקשורת הדוקה ורגישה יותר עם ההורים בתקופת החזרה למעון:  על מנת להקל ולתמוך בהסתגלות הממושכת של התינוקות והפעוטות, חשוב  יהיה לייסד ערוץ תקשורת פתוח, רציף ומכיל, שיאפשר העברת אינפורמציה דו-כיוונית בין ההורים למעון ולהיפך. תקשורת זו חשובה גם בימים רגילים, ועל אחת כמה וכמה בימים אלו. למידע שיגיע מההורים בהקשר להתנהגות הפעוטות בבית יש משמעות חשובה, בימים הראשונים לחזרה למעון. במקביל, חשוב מאד שההורים יקבלו מצוות המעון דיווח על אופן הסתגלות הפעוט/ה במעון. חשוב שהצוותים יקבלו הכנה לגבי חשיבות הנושא, כדי לאפשר רצף טיפולי-חינוכי בין הבית למעון, באופן שיקדם הסתגלות מיטיבה.

• הצורך ללוות את הצוותים במעונות ולספק להם הדרכה מקצועית: החזרת המסגרות החינוכיות של תינוקות ופעוטות לשגרה הוא אתגר מורכב. מנהלות ומטפלות זקוקות לליווי, תמיכה, הדרכה, על מנת לתמוך במורכבות המצב, ולסייע בפתרון בעיות שיהוו חלק בלתי נפרד מהתהליך כולו. הדרכה חינוכית מקצועית ומתמשכת, נועדה "לפגוש" את הצוותים, בראשם המנהלת, על מנת "לתת להן יד" תומכת ומכילה, ולהתוות איתן ביחד את הקווים המנחים, מבוססי התאמה התפתחותית, אל מול האתגרים שעולים במציאות החדשה, שכולנו חווים בפעם הראשונה.